יום רביעי, 2 בנובמבר 2011

ארגזים, מדפים ובלגאן

זה ידוע שלעבור דירה זה לא קל. אבל מכיוון שלא ארזתי ולא עברתי בשמונה השנים האחרונות, שכחתי עד כמה זה באמת יכול להיות כאב ראש. טוב אז ככה החנות נראת לאחר יומיים של עבודה מאומצת והרואית שלי , של מקס ושל אבא שלי.
האמת היא שאני חייבת להודות לעוזרי הנאמנים - מקס ( העובד הנאמן שלנו) ואבא שלי(שיפוצניק\ מהנדס \ חשמלאי שלנו) שבלעדיהם  לא הייתי מגיע בכלל לשלב של לפתוח את הארגזים.


זהו חדר הקריאות והפתיחות שלנו , בו אני מקווה לראות אותכם בקרוב מאוד:

זהו חלל הסדנאות שלנו:

וזוהי כמובן החנות משלל הזוויות שלה, ומכל זווית רואים רק ארגזים:




נכון שהאבנים שלנו נראות נהדר על המדפים שאבא שלי בנה?


 טוב לפחות החדשות הטובות הן שהיום גם אמא שלי ( שרבים מכם מכירים אותה כ"המוכרת הנחמדה ביותר באסטרלס") הגיע לסדר. וזה אומר שהחיים יחזרו למסלולם בקרוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה